פוסט טראומה

מהי פוסט טראומה?

כולנו נחשפנו לטראומות ולמשברים במהלך חיינו, בין אם מדובר באירועים שהיינו בהם או חווינו אותם. בחוויית הדחק החמורה אירועים אלה נשארים כמו פציעה שלא מחלימה, אשר משפיעה על התפקוד היום יומי בכל תחומי החיים. השפעות הפוסט טראומה שונות זו מזו ולכן על הטיפול להיות מגוון ובהתאם למפגע הפוסט טראומה.

למעשה, כאשר המוח מפרש חוויה או סיטואציה מסויימת כסכנת חיים, מיד נכנס לפעולה מנגנון הישרדותי שמגיב והחוויה נשארת לא מעובדת.

אצל רוב האנשים, החיים ימשיכו במסלולם, אולם אצל כ-20% מהאוכלוסיה קיימת אפשרות גבוהה לפתח פציעת פוסט טראומה בה המוח עלול להיות מופעל על ידי טריגרים שונים דוגמת קול, מראה או ריח המזכירים לו את סכנת החיים מהסיטואציה המקורית ולהגיב על ידי מנגנון ההישרדות גם במצבים בהם אין כל סכנה.

כך למשל, יכול אדם לעשות קניות בסופר ומשהו שנפל מאחוריו יפעיל אותו והוא יכנס למצב הישרדותי. ברוב המקרים, המתמודדים עם פוסט טראומה על רקע צבאי, עלולים להמנע ממקומות הומי אדם מפחד לקבל התקף שכזה, מה שמוביל לריחוק חברתי ולחוויית בדידות נוראית.

מחקרים ומאמרים

הבנת המנגנונים של הפוסט-טראומה היא הצעד הראשון, אך כדי להעניק את התמיכה האפקטיבית ביותר, אנו מחויבים לביסוס העשייה שלנו על חזית המדע והמחקר העדכני. בעמותה שלנו, המודל הטיפולי אינו נשען רק על ניסיון בשטח, אלא נבחן ומותאם ללא הרף לאור ממצאים אמפיריים מבוססים (Evidence-Based). המחקרים המוצגים כאן נבחרו בקפידה כדי לשקף את הכלים המעשיים שבהם אנו משתמשים. אנו מאמינים כי הנגשת הידע המדעי מעניקה כוח, מייצרת שקיפות מלאה, ומאפשרת להבין לעומק את הרציונל שעומד מאחורי כל שלב בתהליך הטיפולי והשיקומי שלנו.

Galatzer-Levy, I. R., & Bryant, R. A. (2013). "636,120 ways to have posttraumatic stress disorder". Perspectives on Psychological Science, 8(6), 651–662. doi.org

הצורך במענה אישי ומותאם -מאמר העוסק בריבוי המאפיינים של פוסט טראומה והקושי ליצור טיפולי ייעודי עבור אוכלוסייה זאת אלא הצורך ליצור מענים טיפוליים מרובים ושונים. בתוך כך מונים הכותבים את חשיבות הקהילה כמאפיין טיפולי וגם שמים דגש על תפירת חליפה טיפולית ייעודית כפי שאנו עושים בעמותה.

להורדת המחקר המלא

Neimeyer, R. A., Burke, L. A., Mackay, M. M., & van Dyke Stringer, J. G. (2009).

"Grief Therapy and the Reconstruction of Meaning: From Principles to Practice".

Springer Science+Business Media.

יצירת משמעות – חלק מהעבודה שלנו עוסקת ביצירת משמעות חדשה. הסובלים מפוסט טראומה חשים לעיתים רבות שאיבדו את הכול וספגו פגיעה משמעותית בעולם הערכים שלהם. המאמר הבא עוסק בדרכים ליצירת משמעות זאת שהמטופל נמצא בשלבים של אבל ואובדן. היכולת לייצר משמעות עבור אותו מטופל מקבלת משמעות רחבה יותר כשמדובר בקהילה.

לצפייה במחקר

Zabriskie, R. B., Lundberg, N. R., & Groff, D. G. (2005). Quality of life and identity: The benefits of a community-based therapeutic recreation and adaptive sports program. Therapeutic Recreation Journal, 39(3), 176–191.

מחקר זה מדגיש כיצד השתתפות בתוכניות פנאי טיפוליות, ספורט מותאם ופעילויות קבוצתיות בקהילה משפרת באופן דרמטי את איכות החיים ומסייעת בגיבוש זהות חיובית ומחודשת לאחר משבר. החוקרים מראים שהיציאה מהבידוד הביתי אל עבר מרחב חברתי אקטיבי תורמת לחוסן הנפשי והגופני כאחד.

עבורנו בעמותה, מחקר זה מתקף את החלק הקהילתי והחברתי במודל הטיפולי שלנו. אנו מבינים ששיקום מפוסט-טראומה אינו מתרחש רק בחדר הטיפולים, אלא נבנה מחדש דרך הגוף, התנועה והמפגש האנושי במרחבים המשותפים שאנו מייצרים. הפעילויות החברתיות, הקבוצות והספורט בעמותה הם חלק בלתי נפרד מתוכנית השיקום, במטרה להחזיר לכל מתמודד את תחושת המסוגלות, השייכות ואיכות החיים המגיעה לו.

להורדת המחקר המלא

(הפרק "צמיחה ממשבר: האם זה אפשרי?" מתוך הספר "אחרי כל המדבר הזה: על טראומה, תנועה וצמיחה ממשבר", יוסי לוי בלז ויעל שובל צוקרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2026)

אחת השאלות המרכזיות המלוות מתמודדים עם פוסט-טראומה ובני משפחה היא האם ניתן לא רק לשרוד את המשבר, אלא גם לצמוח מתוכו. בפרק זה מציגים החוקרים את המושג "צמיחה פוסט-טראומטית" ומשרטטים את התנאים והתנועה הנפשית המאפשרים לאדם לגלות כוחות חדשים מתוך השבר הגדול.

המודל הטיפולי בעמותה אינו מתמקד רק בצמצום הסימפטומים ובייצוב המצב, אלא שואף ללוות את המטופל בתהליך עמוק של גילוי משמעות מחודשת, שיקום מערכות יחסים ומציאת חוסן פנימי. הפרק מספק את התשתית המדעית והקלינית שמסבירה מדוע וכיצד התנועה הזו אפשרית, והוא משקף נאמנה את האמונה המנחה אותנו: שבקצה המדבר הטיפולי מחכה אפשרות אמיתית לצמיחה.

לצפייה במחקר

Hazan-Liran, B., Labes, M., & Levkovich, I. (2026). "Beyond the professional mask: Exploring therapists’ experiences of shared presence in a therapeutic community".      Social Work with Groups.

מתחת למסיכת המטפל – מאמר שנכתב על מודל העבודה בעמותה שלנו ומוכיח כי מטפלים שעובדים בתוך קהילה מרגישים בטוחים יותר מוכלים יותר ובשלים יותר לטפל , המאמר מוכיח כי מפגש של הקהילה ויכולת של מטפלים להיות עם האנשים מסייעים להם לשפר את הקשרים עם האנשים . מאמר זה מוכיח כי המתודה הטיפולית של העמותה מסייעת לא רק למקבלי השירות שלנו אלא גם לנו המטפלים.

לצפייה במחקר

שאלות נפוצות

מהי פוסט טראומה על רקע צבאי?

הלם קרב, או בשפה המקצועית פוסט טראומה על רקע צבאי. פרשנות מוצעת היא, שהקרב ממשיך להלום בך גם אחרי שהמלחמה נגמרה.

פוסט טראומה על רקע צבאי לא שונה במהותה מיתר התופעות הגורמות לדחק, אך הסובלים ממנה חשים גם אשמה ובושה בשל העובדה שהינם מתקשים לתפקד וכך הסובל מפוסט טראומה על רקע צבאי (או הלם קרב בלשון העם), יתקשה להגיע לטיפול ולהודות שיש לו בעיה. ניתן להניח שחלק גדול מהסובלים מפוסט טראומה לא יגיעו לטיפול לעולם.

האם ניתן לטפל בפוסט טראומה?

על פי מחקרים מוכחים ניתן לומר שטיפול פסיכותרפי מסייע בתסמינים ומקל על החיים. מחקרים חדשים מצביעים על חשיבות הקהילה בטיפול בפוסט טראומה. חשיבות מעורבות המשפחה והקהילה מסייעת למניעה של הבדידות, העצבות ותחושות האשמה. אנשים עם פוסט טראומה אולי לא מחלימים אך בהחלט לומדים לחיות חיים מלאים ומאושרים למרות הפוסט טראומה.

עוד על פוסט טראומה על רקע צבאי ניתן לקרוא כאן.

מהי תפיסה שיקומית קהילתית?

בבסיס התפיסה של העמותה היא שהטיפול לא עומד לבדו אלא שיש גם קהילה תומכת ושיקומית שמלווה ומסייעת לאדם להתמודד עם הקשיים והאתגרים של חייו. הקהילה שם בשביל האדם ברגעים הקשים והגישה הבלתי אמצעית הזאת מאפשרת דיאלוג שאנשי מקצוע לא יכולים לייצר.

או במילותיו של המשורר אמי גלבוע: "פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא עם ומתחיל ללכת".

מהי תפיסת ״שום דבר בלעדינו״?

תפיסה זו  גורסת כי מדיניות צריכה להיקבע תוך השתתפות ישירה של חברי הקבוצה המושפעים על ידה. הסלוגן מתייחס בעיקר לקביעת מדיניות הרלוונטית לקבוצות מודרות (למשל: מדיניות בנושאי עוני, מיעוטים, אנשים עם מוגבלות, נשים ועוד) שלעיתים קרובות נעדרות הזדמנויות פוליטיות, חברתיות וכלכליות.

החל  משנות ה – 2000  נעשה שימוש בגישה זו גם בתחום הרפואה ובריאות הנפש. כחלק מהשיקום, חברי העמותה לוקחים חלק בבינוי המבנה אחזקתו ושימורו, כמו גם לוקחים חלק בהסברה של הפוסט טראומה לבתי ספר וארגונים. מקבלי השירות בעמותה לוקחים חלק בכל ההחלטות ושותפים להתקדמות העמותה.